<h1>שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ב</h1>
<h2>דף מג:</h2>
שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למפלח לשום מדעם בעלמא ולאודויי אלא להקב"ה לחודיה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם [ת"כ ריש פ' קדושים] ת"ר אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעבדם רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם דבר אחר אלילים אחד מן עשרה שמות המגינין שנתגנת בהן ע"ג אלילים על שהן חלולים פסילים על שהן פסולים מסכה על שם ניתוכין מצבה על שהן עומדין עצבים על שהן נעשין פרקים פרקים תרפים על שהן מרקיבין גילולים על שהן מגועלין שיקוצים על שם שהן משוקצין חמנים של שהן מתים כבהמה אשרים על שהן מתאשרים מאחרים ת"ר [ר"ה כ"ד: ע"ז מ"ג:] אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונהרות אפיקים וגיאיות מתחת לרבות שלשול קטן ואשר במים לרבות דגים שקצים ורמשים ודאי בשר ודם חד לחבריה דלאו דירכא דאלהותא הוא שפיר דמי למיסגד שנאמר לא תשתחוה להם להם אי אתה משתחוה [סנהדרין ס"א:] אבל אתה משתחוה לבשר ודם שכמותך יכול אפילו נעבד כהמן ת"ל לא תעבדם ואסור לאדכורי שמיה דע"ג שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו ותניא [שם ס"ג:] ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל ע"ג פלונית [לפנינו בגמ' ליתא אכן בתוספתא ע"ג פ"ד אי' וכן במכילתא פ' משפטים] ואני אשמור לך אצל ע"ג פלונית ולא ישמע על פיך שלא ידור בשמן ולא יקיים בשמן ולא יגרום לאחרי' שידרו בשמן ושיקיימו בשמן מסייע ליה לשמואל דאמר אסור לעשות שותפות עם עו"ג שמא נתחייב לו שבועה ונשבע לו בשם עבודת גלולים שלו והתורה אמרה ושם אלהים אחרים לא תזכירו אלא ליקרי לה בשמא דגנותא דתניא [ע"ז מ"ה: מ"ו.] ר' אליעזר אומר מניין לעוקר ע"ג שצריך לשרש אחריה שנאמ' ואבדתם את שמם אמר לו ר' עקיבא והלא כבר נאמר אבד תאבדון ומה תלמוד לומר ואבדתם את שמם אמר לו לכנות לה שם יכול לשבח לשבח סלקא דעתך יכול לא לשבח ולא לגנאי ת"ל שקץ תשקצנו הא באי זה צד היו קורין אותו בית גליא קורין אותו בית כריא פני וכו' עין כל עין קוץ.
<h2>דף סד:</h2>
אי נמי ברם צריך גר תושב מהו שיבטל ע"ג מי אמרינן דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל או דילמא כל דבר מיניה מבטל והאי בר מיניה הוא ת"ש דאמר רב נחמן מיסתברא דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל מיתיבי ישראל שמצא אליל בשוק עד שלא בא לידו אומר לעו"ג ומבטל ליה ומשבאת לידו אינו אומר לעו"ג ומבטלה מפני שאמרו עו"ג מבטל ע"ג שלו ושל חבירו בין עובדה ובין שלא עובדה מאי עובדה ומאי שלא עובדה אילימא אידי ואידי עו"ג היינו שלו ושל חבירו אלא לאו עובדה עו"ג ושאינו עובדה גר תושב וש"מ גר תושב נמי מבטל לעולם אידי ואידי עו"ג ודקא אמרת היינו שלו ושל חבירו התם זה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס הכא זה לפעור וזה (וזה) למרקוליס.
